גז"ד לשוטרים בגין עבירה של תקיפה בעת ההפגנות כנגד ההתנתקות

ב-31.5.2007 הורשעו שני הנאשמים לאחר שמיעת הוכחות בביצוע העבירות הבאות:

1.     נאשם 1 - בתקיפה - עבירה על הוראות סע' 379  לחוק העונשין , התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.     נאשם 2 - בעבירה זהה.

מבוא ומעט רקע עובדתי הצריך לענייננו

1.     הימים בהם בוצעו העבירות, קיץ 2005, היו ימים בהם התנהל מאבק ציבורי עז. הציבור נחלק בין מצדדי ההתנתקות מרצועת עזה, קרי, מצדדי העמדה הממלכתית שהתקבלה כדין ובהליך דמוקרטי תקין על פניו, לבין מתנגדי ההתנתקות, שפעלו באופן מסודר ומאורגן והביעו את מחאתם / התנגדותם גם בעצרות, משמרות והפגנות שחלקן התרחשו סביב צירי תנועה חיוניים, ואפשר שגלשו פה ושם כדי הפרת תנאי רישיון להפגנה וגרמו חסימות צירי תנועה חיוניים גם ברחבי גוש דן.

2.     עסקינן בעימות עצוב, טראגי על סיפו של פילוג בו הן הנאשמים והן המתלונן האמינו כ"א באמת ובתמים, ביושרה ובתום לב שכ"א מהם - לשיטתו -  מציל בדרכו המקוטבת לדעת רעהו את המדינה ואת העם מאסון פוליטי, מדיני וקיומי העתיד לחול על ראש כולנו אם שיטתו שלו לא תאומץ ולא ותיושם.

3.     שני הנאשמים שבפני הינם שוטרים, שנמנו בשעתו על כוחות סדר שנועדו לאכוף את החוק ולשמור על צירי התנועה החיוניים פתוחים. קרי לאפשר למוחים את זכות המחאה, הביטוי והשכנוע אבל באופן מאוזן שלא יפגע בשגרת החיים, קרי שמירה וקיום תנועה רציפה ובטוחה של כלי  רכב של משתמשים בדרך ושמירה על צירי תנועה חיוניים פתוחים.

4.     אין חולק על כך כי לא הייתה כל היכרות אישית קודמת בין המתלונן לנאשמים ואו כל מגע קודם אחר .

5.     נאשם 1 הורשע בכך שריתק ארצה את המתלונן, תקפו אגב הפעלת כוח בלתי סביר בכך ששעה שהמתלונן כבר היה שרוע על הכביש גהר נאשם מס' 1 אליו, דחף את שתי אצבעותיו לנחיריו של המתלונן וזאת כדי להעתיקו מהכביש, כשהוא , הנאשם 1, חובר לעוד שוטרים שהיו סביב המתלונן.

6.     נאשם 2 הורשע בכך שתקף והיכה את המתלונן שעה שהאחרון היה עצור / מעוכב במתקן משטרתי , מטה מרחב דן.

טיעוני הצדדים לעונש.

בכוונת מכוון ולנוחות הקורא הפרדתי את הטיעונים לכל נאשם ונאשם, כך שאם גזר הדין יהיה מעט ארכני מדי, צר לי על כך, אך על הדברים להיות ברורים ונהירים.

ראיות לעונש

ראיות התביעה

התביעה הניחה בפני ביהמ"ש  הרשעות קודמות של הנאשם 1: אחת משמעתית והשניה של בימ"ש שלום בהן הורשע האשם בעבירות אלימות, אליהן אתייחס בהמשך.

ראיות ההגנה

ההגנה העידה עדי אופי באשר למסירותו, חריצותו, תושייתו ודרך התנהלותו החיובית של הנאשם 1 והמנהיגות החיובית שהפעיל מול פקודיו ותחת ומפקדיו, וזאת לאורך כל הקרירה המשטרתית שלו שאיננה קצרה, לרבות תרומתו הרבה והחיובית בהקמתה /התארגנותה  מחדש של תחנת משטרת מסובין.

עוד התייחסו העדים בקצרה לרוח התקופה ואוירה ששרה בימים הרלוונטיים עובר ובזמן ביצוע העבירות דנן.

עיקר טיעוני התביעה לעונש: